"זמן" כמשאב לניהול
אי אפשר לחסוך זמן ע"י יצירת בנק של שעות, שנצבר לזכותנו...
ובנוסף- הזמן לא ניתן לעיכוב, לעצירה או לזירוז …
כשאנו "חוסכים זמן", הכוונה שאנו מקצרים את משך הזמן המוקצה לפעילות מסוימת, כדי להשאיר
לעצמנו יותר זמן עבור פעילויות אחרות.
אולם כאן טמון הפרדוקס : עצם הניסיון "לחסוך זמן"– מצריך השקעה של זמן !
על-מנת לוודא שאנו מנצלים את המשאב החשוב והמתכלה הזה בצורה אפקטיבית ויעילה –
נדרש זמן לתכנון, לבדיקת אפקטיביות, לשיפור היעילות וכו'
יש המנסים "לחסוך זמן" ע"י הגדלת ההספק שלהם, דהיינו: ביצוע פעולות רבות ככל הניתן, בפרק זמן נתון. למשל: לנצל את זמני הנסיעה לעבודה וממנה, לצורך התקשרויות טלפוניות , פתיחת מיילים , קריאת חומר וכו'
יש ה"חוסכים זמן" בכך שהם מפחיתים בזמן המוקדש לפעילויות פחות מספקות, ומפנים זמן לפעילויות רצויות ומהנות יותר. למשל : ויתור על גיהוץ הכביסה, ורכיבה על אופניים בטבע- במקום. או: העסקת עוזרת למשק-הבית, כדי ללמוד קורס מעניין.
לעומתם- יש כאלה אשר "מתנהלים בזמן" : הם אינם מנהלים את המשאב היקר, ונותנים לזמן "לנהל" אותם. זאת ע"י כך שהם מבצעים פעולות לא-מתוכננות ואקראיות ,תוך שהם נענים לדרישות הסובבים אותם, או "נסחפים" לעסוק בפעילות שולית כלשהיא.
ניהול זמן הוא למעשה ניסיון לרכוש שליטה בחיים שלנו ; שאיפה לנצל את משאב הזמן באופן הכי אפקטיבי ויעיל.
בעידן המודרני- הופכת משימת ניהול הזמן- להכרחית ומורכבת מבעבר.
הטכנולוגיה המודרנית משופעת ב"קוצבי זמן" ו"ממחישי זמן" :
שעונים למיניהם הממוקמים על פרק ידנו,על צג מחשבנו, בלוח המחוונים במכוניתנו, על צג הטלפון הסלולארי שלנו ועוד. תצוגת "תאריכי התפוגה" על אריזות המזונות שלנו, תשלום החשבונות שלנו הקצוב בזמן-פירעון שאי-עמידה בו גוררת קנס,שערי החליפין בבורסה המשתנים תכופות במהלך הזמן,לוחות-זמני ההסעה בתחבורה הציבורית והטיסות, שלטים אודות מועדי הפתיחה והסגירה של חנויות ושירותים שונים, לוח המשדרים בערוצי הטלביזיה שלנו ועוד.
אנו משתמשים ב"קוצבי זמן" גם בשפה הכתובה והמדוברת שלנו : סימני הפיסוק , הסמלים בחוברת התווים, ותנועת היד "רק רגע" – הינם רק חלק מהם.
הטכנולוגיות הן כלים המסייעים בידנו להתמודד מול עומס המטלות , לתאם את הלו"ז האישי שלנו עם הלו"ז של אנשים וארגונים, ולהתמודד מול הדרישה "לעמוד בזמנים" ולהימנע מאיחורים ודחיינות. העדר תכנון-מראש של הזמן שלנו- יגרום לנו לנצל טכנולוגיות אלה, אך ורק כדי להתאים את משאב הזמן ,היקר והחמקמק שבידנו – לצרכיהם של אחרים (=הבוס, הרעיה, הילדים...)
